פסק-דין בתיק ע"פ 40547/07

1.       לפנינו ערעור על פסק דינו מיום 2/7/07 של בית-משפט השלום בירושלים (כב' סגן הנשיא י' צור) מיום 30/4/07 בת"פ 1934/05, שלפיו הורשע המערער ב- 14 עבירות של הפרת "צו צמצום והשגחה", אשר הוצא לפי תקנה 109(2) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 בצירוף תקנה 69(א), ובעבירת ניסיון לעבור עבירה על פי הצו בצירוף סעיפים 25 ו-34ד לחוק העונשין, התשל"ז-1977. המערער נידון ל- 12 חודשי מאסר, מתוכם 6 חודשים לריצוי בפועל ויתרתם על תנאי. הערעור נסב הן על הכרעת הדין והן על חומרת העונש.

הרקע להגשת כתב האישום

2.       ביום 27/3/88 הורשע המערער בעבירות של סיוע לאויב במלחמתו בישראל, במסירת ידיעות סודיות בכוונה לפגוע בביטחון המדינה ובאיסוף ידיעות סודיות בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, בניגוד לסעיפים 99, 113(ב) ו-113(ג) לחוק העונשין. על המערער הושתו 18 שנות מאסר (ת"פ (מחוזי י-ם) 461/86 מדינת ישראל נ' ואנונו). המערער שוחרר ממאסר ביום 21/4/04.

3.       סמוך למועד שחרורו של המערער ממאסר, ביום 19/4/04, הוציא מלפניו אלוף פיקוד העורף דאז, יאיר נווה, "צו צמצום והשגחה" (להלן: " הצו") אשר ברישה שלו נאמר:

בתוקף סמכותי לפי תקנה 6(2) ותקנות 108, 109 ו- 110 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן - "התקנות"), ובהיותי סבור כי הדבר נחוץ והכרחי לשם הגנתה של מדינת ישראל, הנני מצווה בזה כי:

מכוח הוראת תקנה 110 לתקנות יהיה מר מרדכי ואנונו ת.ז. 3-6841193-0, נתון להשגחת משטרת ישראל החל ממועד שחרורו מבית הסוהר ולמשך שישה חודשים. כן יוטלו על מר ואנונו ביחס לתקופה זו, המגבלות הבאות מכוח תקנה 110: ...

סעיף 5 לצו קובע את המגבלה הבאה:

למר ואנונו אסור להימצא, בלא קבלת אישור מראש, בטווח של 500 מטרים מהמקומות המפורטים והמסומנים בנספח א' המצ"ב, שדרכם ניתן להגיע אל מחוץ לישראל, לרבות שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה...

ואילו סעיף 7 לצו, העומד במוקד ההליכים שלפנינו, קובע:

למר ואנונו אסור, ללא קבלת אישור מראש, בכתב, לקיים קשרים או להחליף ידיעות בכל דרך שהיא עם אזרחים או תושבים זרים. בנוסף אסור לו להשתתף בצ'טים באינטרנט.

בחלקו האחרון של הצו נקבע:

יובהר כי בכל עת שבה יהיה למר ואנונו ספק באשר למגבלות המוטלות עליו, חובה עליו לפנות למפקד תחנת המשטרה הסמוכה למקום מגוריו לצורך קבלת הבהרות.

בסעיף 31 למכתב "תשובה להשגות כנגד צו צמצום, השגחה והגבלה" מיום 19/4/04 כתב האלוף לבא כוחו של המערער:

כל אימת שירצה מרשך לקיים קשרים שכאלה עם אדם שאינו יודע את אזרחותו בוודאות או בכל מצב שבו ינסה אדם כלשהו שאינו מוכר לו ליצור עמו קשרים או להחליף עמו ידיעות, עליו לברר תחילה את זהותו באופן פוזיטיבי באמצעות שאלות הבהרה אינפורמטיביות ראשונות כגון שם, כתובת, אזרחות וכיו"ב. מובן, כי אם אדם יפנה אליו בשפה זרה, צריך הדבר להעלות אצלו את החשד כי הוא אזרח זר.

בסעיף 43 למכתב האמור ציין האלוף, כי מכתב זה הוא חלק בלתי נפרד מהצו וכי הוא בא להוסיף על כל האמור בו.

4.       תוקפו של הצו הוארך מעת לעת, כאשר בתוך כך עמד לביקורתו של בית-המשפט הגבוה לצדק שלוש פעמים ואושר. נחזור לסוגיה זו בהרחבה בהמשך הדברים.

כתב האישום

5.       ביום 17/3/05 הוגש נגד המערער לבית משפט קמא כתב אישום, שבו נטען כי המערער הפר ביודעין את הצו 21 פעמים, בכך שקיים קשרים עם עיתונאים זרים ומסר להם ידיעות ופרטים שונים. כמו כן יצר קשר עם אזרחים זרים באמצעות האינטרנט באמצעות שליחה וקבלה של דואר אלקטרוני, שיחות צ'ט, וידאו וקול. נוסף על כך נטען, כי המערער ניסה להפר את הצו בכך שניסה לעזוב את אזור ירושלים ואת שטח המדינה ולהגיע אל העיר בית לחם, בלא אישור מראש ובניגוד להוראות הצו ולהוראות "צו איסור יציאה מהארץ מטעמי ביטחון", אשר הוצא על-ידי שר הפנים.

6.       ביום 6/7/05 הוגש נגד המערער כתב אישום מתוקן, שלפיו העבירות המיוחסות לו הן עבירות על פי סעיפים 109(2) ו-69 לתקנות ההגנה לשעת חירום, ולא עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 לחוק העונשין, כפי שהופיע בכתב האישום המקורי. כמו כן צומצם מספר העבירות באופן שלמערער יוחסו 18 מקרים שבהם עבר על הצו, כמפורט בסעיפים 10-15, 17-19 ו-21-29 לכתב האישום המתוקן, וכן עבירת ניסיון לעבור על הצו, כמפורט בסעיף 32 לכתב האישום המתוקן.